מוזיקת פולק בעידן הגלוקאלי זה לא מה שהיה בעידן התעשייתי: היום נדרשת אוזן היכולה להבחין בין מבטאים שונים באנגלית כדי להפריד בין פולק מסטוקהולם, לפולק מסיאטל לפולק מקופנהגן.

תחושת נעימות מחממת מובטחת למאזינים. המוזיקה מלטפת, המילים מדכאות-קליל, הקליפים מוסיפים עניין - אך אינם הכרחיים אלא לאלו שהפנימו את שנות האלפיים ודורשים גירוי של לפחות שני חושים בבת אחת. הבה נגילה.

שתי אחיות שוודיות (לא בלונדיניות!) שרות בשני קולות שירים מתקתקים. בניגוד לספריי השירותים המצוי, המתקתקות הזו לא מעיקה, אלא רק גורמת לי לתקווה שהם יצליחו להתחתן עם שני אחים ולהקים את להקת אבבא #2. בחרתי דווקא בשיר אקוסטי כדי להדגיש את היכולת, אבל השילוב עם הנגנים שלהם בשאר השירים באלבום הבכורה שלהם, רק מוסיף:

נישאר עוד קצת בשוודיה. כל בר דעת מבין מדוע שבע שוודיות עדיפות על שתיים. בניגוד למתקתקות ולהרמוניה של הקודמות, Vikta Faglar פשוט תפסו כל כלי נגינה שהיה בסביבה כולל טרמובון צ'לו והרמוניקה, הוסיפו זמרת מחוספסת ומדגימות שיש קסם גם כשאין תקציב:

הלהקה הבאה שייכת יותר לאינדי-רוק מאשר לפולק, אבל דווקא השיר שבחרתי הוא משהו באמצע. Broken Social Scene היא סופר-להקה. יענו 19 נגנים קנדיים שנהגו לנגן יחד איזה עשור, ועכשיו לצערי נמצאים במגוון הרכבים עצמאיים. אני מניח שקשה להפיק אלבום עם 19 נגנים - למרות שגם אם כמה יוצאים לעשן, עדיין נשארים מספיק כדי לספק איזו הרמוניה או שתיים… הגרסה ביו-טיוב היא עם סאונד גרוע, אז אני מציע למצוא את השיר המקורי ברשת איפשהו, אבל המילים עדיין בנות 17:

Park that car, drop that phone, sleep on the floor, dream about me…

טוב אני יכול ככה להמשיך עוד הרבה, אבל הבטריה של הנייד החליטה להיכנע לחוקי הפיזיקה של המאה הקודמת. אז אסיים בשיר אחרון מסיאטל. Fleet Foxes הם מסוג הלהקות שגורמות לי לשכוח מהמזרח התיכון ולהאמין שכשאפתח את החלון אני אראה נוף של עצים מיוערים בשלכת, שלג נמס על השביל הרטוב, וריח של אוויר סתווי יסתנן לאפי הסתום-תמידית. אפילו כשהם שרים על מיקונוס…
מתועב בעייני לקרוא לכל להקה שנייה ולכל סופר שלישי "גאוני/ת" ולכן אני שומר את הטייטל הזה רק למיוחדים באמת. השועלים הזריזים הם להקה גאונית. נקודה.