אבל יותר מכל אני אוהב ומעריץ את הגייז (ולא רק של חיי הלילה) משום שבעל כורחם, הם מבינים טוב יותר את האחר. הם מבינים כמה קשה להיות שונה בישראל של ימי הביניים – וזה בלבד – שוב, לאו דווקא מבחירה, כי אם מכורח - מייצר את האזרח הטוב ביותר, האדם המוסרי ביותר, והשגריר הנכון ביותר לחינוך ולתרבות ולדמוקרטיה.
אולי הכוונה הייתה שהוא נולד בשביל המסיבת-ברית-מילה (Born to Party the circumcision), והכיתוב בעצם מנסה ללעוג למנהג היהודי שמכריח אותנו להביט באדם בשעה שמורידים לו חלק מהאיבר שללא ספק כל חתיכה בו חסרה בפוטנציאל. ולשתות לכבוד זה באומרם: אנחנו היהודים מהדור הקודם, כבר נדפקנו עם כמה ס"מ פחות, אז למה שאתה לא תסבול גם… [תזכורת לעצמי: בברית מילה הבאה בה אני נוכח, להביט בפני הנשים בקהל - ייתכן שהעיוות בפרצוף הוא לא משום שהן מזדעזעות מהניתוח המיותר שעושים לתינוק, אלא אומרות לעצמן: כוסאמק עם המסורת, למה לא יכולתם להשאיר לו קצת יותר, שיהיה לנו יותר נעים?]
[חמוצי מארח את Mala Leche]
הערצה של דיג'ייז זה נושא טעון בפני עצמו,
להשתעבד למישהו בגלל שהוא גורם לך להתפוצץ מבפנים, לי זה ברור לי!
אני תמיד אשמח לחייך למצמץ לפזז לשתות לצעוק לקפוץ ולהיות סופר קול אדיש נאטורל בקרבת הדיג'יי.
יש כאלה שהם ממש דה או אה של הנושא - ע"ע Moodyman, אבל כש
[...] כשטענתי נגדו שזה לא מספיק - הם הביאו איתם גם זאטוטים, שמתכננים לגנוב לילדיי את הפרנסה העתידית, להיות מתכנתים וארכיטקטי-נוף ורקדניות בת-שבע - הוא אמר שאסיר דאגה מליבי: הילדים כבר קיבלו מכתב שיש להם 60 יום לעוף למדבר ממנו באו, וחוצמזה שרקדניות בת-שבע הם גם ככה בדרך כלל לא יהודיות כשרות (מה שהגביר את האמינות של כבוד השר, והמחיש את התעניינותו הגוברת בתרבות הגבוהה של ארצנו היפה). [...]
[...] הבעייה עם שמאלנים מנייאקים - בדיוק כמו אצל ימנים מתלהמים* - זה שהם לא יורדים לפרטים.
תביא להם כותרת שמכילה את המילים "ישראל", "עזה" ובניהם הטייה של הפועל "לאסור" - ויש סיבה למסיבה. שמאלני מניאק טוב (שהוא, אגב, שמאלני מניאק מת לדעת מעטים ולא טובים) יצטרף באופן עיוור לכל מחאה ברמה השכונתית עד הלאומית כנגד משהו שממשלת ישראל אוסרת על עזה. לא חשוב אם נפטרה במחסום אישה בהריון או שאסרו על העברת קרטיב אבטיח מעבר לגדר, המנייאק הזה - שגם בטח לא רואה טלוויזיה ודואג לספר על כך בכל הזדמנות - מיד מצטרף לעצומה/מפלגה/מחסום-נגדי בתואנות ששמורות אצלו מאז 1968. [...]
להודעתי בפורום ענו לא פחות מחמש יפניות אינטרנציונאל, שמהכרותן את המועדון ואת הליין, אמרו שהן באות - ועוד איך באות! (ספוילר: הסיפור הזה לא נגמר באורגיה המונית במקדש בודהיסטי לאור נרות שמטילים צילם על פסלי חיות קדושות ולשמע צווחות אינטרנציונאליות). אך ראשונה מכולן ענתה להודעתי קאזוקו - ועל כן אכלנו צהריים יחד.
[...] כולם אומרים - זה הספר שישנה את חייך - הם אומרים - דבר כזה עוד לא קראת - הם אומרים - השתנתה לי התפיסה על הדת - הם אומרים - התרגום עולה על המקור - הם אומרים - שבוע הספר, מה אני לא אקנה? - הם אומרים - אני קורא הכול שלו - הם אומרים - זה בעשירייה הפותחת שלי - הם אומרים - ההתחלה קשה, אבל אחר כך זה זורם - הם אומרים - סיימתי אותו בשעתיים - הם אומרים - לא יכולתי להירדם…
ואני אומר - לא צריך לקרוא רק יצירות אלוהיות;
גם לספרים חרא יש תפקיד בעולם הזה. עובדה.* [...]
למי יש מושג מה מקור הביטוי ז'ון גלר (יעני: לפנים. למשל: אני הולך להביא אותה באוטו משהו ז'ון גלר!)?
המרוקאים בסביבתי טוענים שזה בצרפתית, אבל לא יודעים לאיית את זה; מישהו אמר לי שזה שם של אדם?!
אני לא מבין איך אדם משכיל לכאורה כמוני, לא יכול למצוא מקור של ביטוי, אז אני מבקש ממכם מכּם* - [...]
אז מישהו מת. חבר שלי בפייסבוק. האמת אין לי מושג מי זה, אבל הוא היה שייך למשהו שנקרא "חבורת אטומיק" - איזו להקת פולק עברייה, שמשתתפיה מאופרים תמיד באיפור של מוקיונים. אל תשאלו אותי למה: לא למה הם מאופרים ככה, ובטח לא למה אני חבר שלהם בפייסבוק. כנראה הם הציעו לי חברות - הפייסבוק כמכונת שיווק לאמנים צעירים - ואני הסכמתי. למה לא. אני תומך באמנים צעירים באשר הם. תמיכה אקטיבית - אני לוחץ על YES כשהם מציעים לי חברות בפייסבוק.
גלוקאלי - היתוך הגלובאלי אל תוך הלוקאלי - מושג מהסוציולוגיה, מהארכיטקטורה ומשאר שיחוני שיחים.
זהו בלוג גלוקאלי שמספר איך מצאתי דמויות קרובות לליבי לא רק בקרב עמי, אלא גם במחוזות רחוקים… להם טעם מוזיקלי דומה, טעם אופנתי זהה והשתקפויות פוסט-מודרניות משותפות…
הבלוג התחיל כשנסעתי לטוקיו וגיליתי שכל הטיפים למטיילים באינטרנט מסתכמים בביקור במקדש זה או אחר ובסאונה. [...]
מה אמרו על זה החמוצים Recent comments