אני סוגר מעגל. הייתי אומר חישוק כדי להדגיש שהעובי של המסביב לא מעיד על האוויר שבפנים - אבל לעדכן ביטוי שגור כמו "לסגור מעגל" זה לא עניין של מה בכך. האמת חישוק זה נחמד כי אפשר לסובב אותו על המותניים.
הפוסט הראשון בבלוג-הלא-מאופיין-היטב הזה התעסק בבועית תל אביבית מתכווצת ושם הודתי בצורה לא מפורשת על היותי לא-מודע [...]
מה שניסה לעשות האינטרנט בעשור החולף, מצליח סופסופ לעשות הפייסבוק: לגעת בממשי. מפחיד, אך מרגש באותו הזמן. סלבוי ז'יזק מהנהן: "אמרתי לכם!"
פלטפורמת הפייסבוק היא תקשורת המונים בה הקוראים הם גם העיתונאים: ניתן להפיץ דעות, לספר על מעשי נבל שאירעו, וגם להשמיץ ללא תקנה. הפייסבוקאים האקטיבים הם הכותבים, הקוראים, השופטים, השוטרים, המפיצים, המבקרים של כל אותן [...]
[...] כשטענתי נגדו שזה לא מספיק - הם הביאו איתם גם זאטוטים, שמתכננים לגנוב לילדיי את הפרנסה העתידית, להיות מתכנתים וארכיטקטי-נוף ורקדניות בת-שבע - הוא אמר שאסיר דאגה מליבי: הילדים כבר קיבלו מכתב שיש להם 60 יום לעוף למדבר ממנו באו, וחוצמזה שרקדניות בת-שבע הם גם ככה בדרך כלל לא יהודיות כשרות (מה שהגביר את האמינות של כבוד השר, והמחיש את התעניינותו הגוברת בתרבות הגבוהה של ארצנו היפה). [...]
[...] אתה אומר להורים: "אתם לא יכולים לעשות לי את זה! אני חייב להגיע למסיבה הזו! זו פאקינג חגיגה של פעם בעשור!" אבל הם בשלהם - ממלאים מים קרים בקלקר הלבן, מכינים סנדוויצ'ים עם פסטרמי וחמוצי, לוקחים כמה במבות ואת אחותך, והופ לסובארו - נוסעים לפיקניק ביער ציפורי. או בסחנה. [...]
[...] הבעייה עם שמאלנים מנייאקים - בדיוק כמו אצל ימנים מתלהמים* - זה שהם לא יורדים לפרטים.
תביא להם כותרת שמכילה את המילים "ישראל", "עזה" ובניהם הטייה של הפועל "לאסור" - ויש סיבה למסיבה. שמאלני מניאק טוב (שהוא, אגב, שמאלני מניאק מת לדעת מעטים ולא טובים) יצטרף באופן עיוור לכל מחאה ברמה השכונתית עד הלאומית כנגד משהו שממשלת ישראל אוסרת על עזה. לא חשוב אם נפטרה במחסום אישה בהריון או שאסרו על העברת קרטיב אבטיח מעבר לגדר, המנייאק הזה - שגם בטח לא רואה טלוויזיה ודואג לספר על כך בכל הזדמנות - מיד מצטרף לעצומה/מפלגה/מחסום-נגדי בתואנות ששמורות אצלו מאז 1968. [...]
[...] אני אומר, אם יש מישהו בגוגל הגדולה הזו, שיצליח להבין מה הפרופיל שלי מתוך כל הזבל שאני דחפתי לשורת חיפוש הזו, ולג'ימייל שלי, ולפיקאסה שלי, ולגוגל מאפ שלי, ולגוגל דוקומנטס שלי וכו' וכו' וכו' - אז סחתיין. אני רואה איך הבחור המסכן שצריך להביא עליי את המידע מנסה לעשות אחד ועוד אחד משלל השטויות שגוגל שומרת עליי… הוא שותה עוד אספרסו, מעשן עוד סיגריה מרוב ייאוש… בסוף הוא נשבר ובחשאי שוכר בלש שיחטט לי בתא דואר ובזבל של הדירה שלי בתל אביב. בילוש אנאלוגי… [...]
והרי תערוכה שתוצג החודש במילאנו. לא שיש לי כוונות לנסוע לשם. כלומר יש לי כוונות אבל אין לי את כל השאר - מימון, ימי חופש וכוח לארוז מזוודה. בייחוד מגעיל אותי לחשוב על האוכל הנוראי של מילאנו, ועל הרגליים הארוכות והשזופות של המילאנזות…
בקיצור זו תערוכה רפלקטיבית. לאחרונה נראו בסביבה ילדים שההורים שלהם מציגים אותם כמושלמים. [...]
להודעתי בפורום ענו לא פחות מחמש יפניות אינטרנציונאל, שמהכרותן את המועדון ואת הליין, אמרו שהן באות - ועוד איך באות! (ספוילר: הסיפור הזה לא נגמר באורגיה המונית במקדש בודהיסטי לאור נרות שמטילים צילם על פסלי חיות קדושות ולשמע צווחות אינטרנציונאליות). אך ראשונה מכולן ענתה להודעתי קאזוקו - ועל כן אכלנו צהריים יחד.
[...] כולם אומרים - זה הספר שישנה את חייך - הם אומרים - דבר כזה עוד לא קראת - הם אומרים - השתנתה לי התפיסה על הדת - הם אומרים - התרגום עולה על המקור - הם אומרים - שבוע הספר, מה אני לא אקנה? - הם אומרים - אני קורא הכול שלו - הם אומרים - זה בעשירייה הפותחת שלי - הם אומרים - ההתחלה קשה, אבל אחר כך זה זורם - הם אומרים - סיימתי אותו בשעתיים - הם אומרים - לא יכולתי להירדם…
ואני אומר - לא צריך לקרוא רק יצירות אלוהיות;
גם לספרים חרא יש תפקיד בעולם הזה. עובדה.* [...]
טוקיו.
המקום בו במעבר חצייה אחד עוברים ביום יותר אנשים ממספר התושבים בישראל. כולל תינוקות. כולל תושבים לא-חוקיים. כולל יורדים לא חוזרים. לא כולל הפלסטינים מזכות השיבה.
לטוקיו הגעתי בטעות. כלומר, זה לא איך שזה נשמע. זה לא שעליתי על מטוס לקפריסין ואחרי שמונה שעות התחלתי להעלות ספקות בקשר למשך הטיסה או לכיוון הכללי. במקרה כזה, הייתי [...]
מה אמרו על זה החמוצים Recent comments